יום ראשון, 9 בספטמבר 2012

הבלוג החדש שלי...

דבר ראשון- סליחה.
החלטתי להעביר את הבלוג שלי למקום אחד, כזה שירכז הכל. אז סליחה גדולה למי שלחץ, מתנצל.
עוד לחיצה ואת/ה שם

www.blog.lgc.co.il www.blog.lgc.co.il


יום חמישי, 7 ביוני 2012

חדר כושר ומיתוג....מה הקשר???


עד כמה חשובה עקביות למותג שלך

המיתוג מתחלק בעיניי לשלושה שלבים. בשלב הראשון אנחנו מגלים מה מייחד אותך (אם כחברה, כעסק, כאדם).
בשלב השני אנחנו מחליטים ביחד כיצד להטמיע ו"להוציא לאור" את מה שמייחד אותך. שפה גרפית, נראות העסק, איך אתה מתלבש, איך אתה מדבר, איפה אתה מפרסם את מה שאתה עושה (טוויטר, בלוג, פייסבוק, אתר) וכיצד אתה מתנהג ביום-יום (שוב, זה נכון לעסק ולאדם שבונה את עצמו כמותג).

שני השלבים הראשונים לוקחים זמן, אבל לדעתי הם קלים יותר כי "מרגישים" אותם, מרגישים פעילים. השלב הקשה ביותר הוא השלב האחרון, והוא שלב הביצוע שלאחר הביצוע. מה הכוונה לביצוע לאחר הביצוע? בנינו מותג, הטמענו אותו, וגם הרמנו ערוץ ליצירת תוכן- אתר אינטרנט, בלוג, עמוד פייסבוק... לא משנה... עכשיו צריך לפעול, להפעיל ולתחזק.

השלב הקשה הוא תיחזוק ועקביות. לפרסם בלוג ולא להזניח, להעלות סטטוס משמעותי בפייסבוק, לחפש חומר, לכתוב באתר, לענות למיילים...שלב העקביות הוא השלב הקשה ביותר נפשית, כי זהו שלב שבו לא "מרגישים" שעושים משהו. זהו שלב שמחייב משמעת, התמדה.בלי עקביות לא תצליחו. חובה להמשיך שוב ושוב, עוד ועוד.
זה דומה להליכה לחדר כושר- לדעת שאתה צריך ללכת זה חשוב, להירשם זה מצוין, לקנות את הציוד זה בכלל צעד בכיוון, וגם ללכת חודש שלם זה טוב מאוד. אבל אם תפסיק אחרי חודש, הכושר שלך ירד, הבריאות תתרופף, וזה שיש לך מנוי ללא ממש יעזור ללב ולריאות. חשובה ההתמדה, חשוב לסגל הרגלים של כושר.
את אותו הדבר בדיוק אתם צריכים לעשות עם המותג שלכם. להמשיך לתחזק אותו, להיות עקביים, להתמיד ולסגל הרגלים נכונים וקבועים.

יום שבת, 26 במאי 2012

איך נולד לוגו טביעת האצבע


איך נולד לוגו טביעת האצבע?
רציתי לוגו, משהו שברגע שיראו אותו הוא יבהיר בדיוק מה אנחנו עושים, שילוב של ויזואליות ומילים.
זה היה לא פשוט, זה גם לא אמור להיות פשוט.
איך נוצר הלוגו? התייחסתי אל עצמי כלקוח. (את העצה קיבלתי מינון לנדנברג, האיש שהמציא את e-deologic. ינון בא ואמר: "קבע ללקוח הכי חשוב שלך זמן באאוטלוק. הלקוח הזה הוא אתה").
לקחנו את מה שאני עושה, ליתר דיוק את מה שאני עושה שונה, והבלטתי אותו.
זה בדיוק התהליך שאני מעביר לקוחות שלי, להוציא את השונה בהם, מה מבליט ומבדל.
גילי שיש לא מעט משרדי יחסי ציבור, לא מעט יועצי אסטרטגיה, יש רבים שעוסקים במיתוג אישי באינטרנט ודואגים לתוצאות שלך בגוגל, אבל מיתוג ומיתוג אישי, כזה שיורד לשורש ומבדל אותך מאחרים ורק אז ניגש לקצה התהליך? אני עושה בדיוק את זה. את התובנות הללו הבאתי לאנה, המעצבת הגרפית המבריקה, ונתתי לה לעבוד. אנה הביאה רעיון שמבטא בדיוק את השונות של העסק שלי ומה בדיוק אני עושה-  להבליט את טביעת האצבע ששונה בכל אדם ואדם, שונה בכל עסק ובכל חברה.

יום שבת, 12 במאי 2012

אין יחסי ציבור בלי מיתוג


יחסי ציבור או מיתוג?
"אני רוצה להיות מפורסם....אני רוצה לקבל יחסי ציבור לעסק שלי...אני רוצה להיות בעיתון...מה עם כתבה בעיתון..." אלה חלק מהפניות שאני מקבל מחברות ועסקים שרוצים לקדם את העסק שלהם.

לכל אחד הסיבה שלו- יש כאלה שחושבים שחשיפה תקשורתית תקדם את העסק שלהם (והיא אכן תקדם), יש אחרים שרוצים פרסום בשביל האגו ולא דווקא בגלל קידום העסק (והם לעולם לא יודו בזה)- אבל השאלה אני מעלה כאן היא האם יחסי ציבור בלי מיתוג מקדים, יעשו את העבודה?
יכול להיות שזה יעצבן לא מעט חברות יחסי ציבור, אבל מי שעושה יחסי ציבור בלי תהליך מקדים של בניית מותג, עושה תהליך לא נכון ולא מועיל. למה אני מתכוון? עורכי דין יש בלי סוף, גם סוכני ביטוח, פוליטיקאים, צימרים, בתי מלון, חברות הייטק ומה לא, כתבה פה בעיתון או שם באתר אינטרנט, יעשו את העבודה לטווח קצר. אבל האם אתם והעסק שלכם רצים מרתון (אפילו אולטרה-מרתון) או בונים על ספרינט ל- 100 מטר?

עבודה נכונה של חשיפת העסק שלכם צריכה להתחיל מהמיתוג שלו- והכוונה שלי היא לא למיתוג ויזואלי של לוגו, אתר ומצגת יפה (שגם הם מגיעים בשלב מסוים), אלא למיתוג אמיתי- כזה שיבצע תהליך שיחלץ מכם מה מייחד אתכם ואת העסק שלכם.
יחסי ציבור שיגיעו אחרי תהליך של מיתוג נכון יניבו פירות נכונים יותר, ולא יהיו כמו עץ ללא שורשים. כתבה גדולה ללא בנייה נכונה של בידול העסק ומיתוגו על פי הערכים המוספים והמבדלים שלו לא תיתן כלום! פשוט תיעלם עם הדגים או בתוככי הגוגל.
מה לעשות נכון? תעשו תהליך ראשוני של מחקר וגילוי מה מבדל אתכם מכל האחרים בענף שלכם, תראו איך אתם חושפים את המיתוג הזה, ולא פחות חשוב- תמשיכו לתחזק את המיתוג הזה כל הזמן באופן קבוע.
ורק כאן מגיע שלב יחסי הציבור- רק אחרי שאתה יודע בזכות מה אתה רוצה להיות מפורסם ומה עושה אותך שונה, אתה יכול לגשת לשלב של יחסי הציבור, אבל לא להיפך. 

יום שבת, 31 במרץ 2012

מי נפגע יותר, שירצקי או בן שמעון?

איזי שירצקי רותח, ומי שנתקל פעם באיש הזה רותח, יודע שמאה מעלות זה קריר לידו.
אז הוא רתח והחליט להשפיל את המאמן שלו בפומבי.
רן בן שמעון הצליח בענק. המאמן שגורש ממכבי תל אביב על ידי הלחץ שגלש לתוך המועדון הזה, מצליח לחזור לכדורגל הישראלי ולראשונה זה עשרות שנים להניב כאן אלופה לא צפויה.

איזי החליט להוציא החוצה את המשא ומתן שלו עם בן שמעון ולהראות לכולם שהוא צודק. בן שמעון שתק. ברגעים הראשונים כולם היו לטובת שירצקי, הרי זה נראה מאוד לא יפה מצד המאמן. ככל שעובר הזמן מתחיל רחש מתחת לפני השטח. הרי אם איזי עשה את זה בצורה כזו למי שהביא כזו הצלחה, מה יקרה למי שלא?
עוד רחש שמתחיל לעלות אל מעל לפני השטח הוא ההתנהלות של הבוס האידאליסט ביומיום. עד כמה הוא נכנס לורידים של המאמנים, השחקנים, ועד כמה הוא מעורב/מתערב.

בשורה התחתונה מהריב המתוקשר אותו יזם שירצקי איש לא הרוויח, ומהידיעות האחרונות בן שמעון לא יהיה במכבי חיפה. אז אולי רן לא יהיה עם קבוצה בטווח המיידי, אבל בתודעה של המעסיקים העתידיים שלו הוא ייתפס כאחד שלא מוציא כביסה מלוכלכת החוצה, גם אם הוא הנפגע העיקרי

יום שני, 5 במרץ 2012

הספורטאי הראשון והשימוש האסטרטגי שלו בטוויטר

עודד גביש @odedgavish26  אולי עוד לא ממש יודע, אבל הוא הספורטאי הישראלי השני (הראשון היה בניון) שעושה שימוש אסטרטגי במדיה החברתית.


יש אנשים בפייסבוק ובטוויטר שמספרים לנו מה קורה איתם, יש כאלה שמהגגים על העולם (מומלצת @blondieornote), ויש כאלה שמבינים שזהו כלי תקשורת לכל דבר ורצוי וכדאי לעשות בו שימוש של דבר. לא מזמן נערך בניו יורק כנס שעסק בניו מדיה ובאחד הפורומים בו עלתה השאלה מהי המדיה הנכונה והטובה ביותר לסלבס (ספורטאים, פוליטיקאים, אמנים) המסקנה שלהם היתה כלי אחד: הטוויטר. נערך שם דיון ארוך ומקיף למה דווקא הטוויטר, אחת הסיבות היתה הדיוק וחוסר האופציה להוציא דברים מהקשרם. בארץ הפייסבוק שולט, אבל יותר ויותר אנשים משתמשים בכלי המדויק והממצה הזה, הראשון שעשה את זה נכון הוא יוסי בניון @yossibenayoun15 שהיום יש לו כבר יותר מ 175,000 עוקבים!


מה עשה עודד גביש? פשוט אמר מה שכולם חשבו בלב. בית"ר ירושלים (שנאבקת עם קבוצתו של גביש, הפועל באר שבע נגד הירידה) שיחקה מול האלופה שבדרך קרית שמונה. כל השבוע המשחק הזה הריח לא טוב, שדר המשחק בטלוויזיה אמר בדברי הפתיחה שלו שהבעלים של קרית שמונה איזי שירצקי הוא חבר טוב של מאמן בית"ר אלי כהן, בקרית שמונה אוהבים את בית"ר (שהיתה מזוהה עם הליכוד, והיום יותר מזוהה עם גזענות) ואף אחד לא הסתיר את הסימפטיה בין הקבוצות. אם היינו באנגליה זה היה בסדר, שם קבוצות שזוכות באליפות מגיעות למשחק לא חשוב עבורן ומורידות אחרות ליגה בלי חשבון, כי זוהי מהות הספורטיביות. אנחנו, שנכווינו מכל מיני דברים שנראים רע, והפכנו למאוד ציניים וחשדנים (חקירות, מבקרי מדינה, ישראל כהן, סמי בכר והשריקה נגד טפירו...-מכל אלה לא יצא כלום ובחלק גם אין כלום, אבל זה נראה רע).


כשבבאר שבע ראו שקרית שמונה, שנתנה השנה הצגות נגד מכבי חיפה והפועל ת"א, מגיעה מול בית"ר החלשה, ומשחקת עוד יותר חלש מבית"ר, זה עיצבן אותם (וזה אנדרסטייטמנט). מכאן יש שתי אופציות: לדבר בעילום שם ("גורמים בב"ש", או להשתמש במה שיש ולהעלות דיון לאויר), גביש בחר בטוויטר וירה: "עם כל הכבוד לקרית שמונה, ויש כבוד, קצת תמוה שכל השבוע השחקנים מצוטטים כמה הם אוהבים את בית"ר. תוצאה לא מפתיעה ולא ספורטיבית".


גביש עורר מהומה, בקרית שמונה כעסו, במעריב ציטטו את הציוץ, היו כאלה שכבר פירשנו, אבל בדבר אחד תהיו בטוחים: גביש עשה שינוי. הוא הוציא לאור מה שכולם חשבו בלב, לקרית שמונה המשחק החלש לא עבר בשקט, והשחקנים החלו לגונן על עצמם. אף אחד שם לא רוצה שהעונה המדהימה של רן בן שמעון והחבורה מהצפון תהיה מוכתמת ולו לחצי שנייה בחשד חוסר ספורטיביות.


אני לא רוצה להתייחס לעצם העניין, אלא לשימוש בטוויטר. כשאתה רוצה ליצור מהלך, לעשות שינוי מהותי, אתה לעיתים משתמש בכלי התקשורת, אז יש כאלה שמשתמשים בתקשורת ההמונים, מעבירים מסר מנוסח היטב לכתב או עורך ומעוררים דיון ציבורי. גביש השתמש בכלי התקשורת בו הוא הכתב, העורך והמוציא לאור (הטוויטר) ויצר שיח ציבורי. הוא העלה נושא לסדר היום, וגם הצליח ליצור  שינוי- כולם יודעים שמעכשיו קרית שמונה, וכל קבוצה שתשחק מול קבוצות שנאבקות בתחתית- יתנו הכל, כי הן חשופות לא רק לרינונים של פרשן זה או אחר, אלא לביקורת של מאות ואלפי כלי תקשורת קטנים, ממוקדים, שהיום קובעים את סדר היום הציבורי והתקשורתי לא פחות מאשר כלי התקשורת הממוסדים.

יום שישי, 3 בפברואר 2012

עניין של אכפתיות- גישת חנות המכולת

זוכרים את המכולת השכונתית של פעם? זאת שהיה אפשר לרשום בה בהקפה (תשאלו היום ילדים מה זה אומר, הרוב המוחלט לא יודע מה זה), המכולת בה החנווני היה יודע בדיוק מה אתה צריך? המכולת שהרגשת בבית, לא ניכור של מקום ענק, המכולת שלבעל הבית היה באמת אכפת ממך?

המכולת הזאת אולי נשכחה, אבל לדעתי גישת המכולת הזאת היא הגישה שאנחנו צריכים לאמץ בעסקים שלנו. לא להתנהל כמו חנות מכולת, אבל להתנהג כמו חנות מכולת! לאמץ ערכים של אכפתיות, שירות מתוך הלב, שירות של תיקשור עם הלקוח, דאגה רצינית ללקוחות שלנו, כי יש רק שתי אופציות: או שהם יחזור אלינו, או שהם ישרפו אותו.

בכפר הקטן של פעם מי שלא היה נותן שירות טוב, היה נשרף. לא פיסית, אלא תדמיתית- השם שלו היה גמור בקהילה, והוא היה חייב לסגור את העסק. אז פעם זה קרה בכפר, היום זה קורה בכפר הגלובלי. הכל מופץ תוך שנייה בפייסבוק, בטוויטר, בפורומים, בבלוגים. מי שמחפש חוות דעת על מוצר, חנות, אדם, מוצא אותה בשניות, ואז יוצאות לאור הגישה והשירות שנתת ללקוחות שלך- אונליין או בעסק שלך.

גישת חנות המכולת היא זו שתנצח, כי הכפר הפך לגלובלי, וכולם יודעים הכל על כולם.